מי ומה הרג את "קסנדרה"

המגזין המקוון פוליטיקו פרסם אמש כתבה ארוכה ומפורטת אודות מה שמתואר כמחדל של ממשל אובמה, וצובעת את הממשל כמי שמכר אינטרסים אמריקאים במלחמה בסמים לטובת קידום הסכם הגרעין עם אירן. לפי הכתבה "קסנדרה" מבצע רחב של הסוכנות למאבק בסמים בשיתוף גופי ממשל אחרים, שותק וחוסל כדי לרצות את האירנים, במטרה לקדם את חתימת הסכם הגרעין עם אירן. האשמות בכתבה הן כה חמורות, עד שהן בגדר קונספירטיביות. כמי שמכיר את הנושא לא מעט וקרא די דוחות על הפעילות של ה-DEA בתקופת ממשל אובמה ועל מדיניות המלחמה בסמים של הממשל, חיפשתי הוכחות בכתבה, אבל מצאתי שהיא ברובה אוסף האשמות מצד סוכנים לשעבר ב-DEA ובסוכנויות אחרות, לצד הצגת מסמכים שרובם ידועים וגלויים בתחום, חלקם הגדול משימועים שערך הקונגרס תקופתית בנושא המלחמה בסמים.

politico-obama-let-hezollah-off-the-hook-headline

התחושה הקונספירטיבית מתחזקת לאחר קריאת הכתבה. דבר שקפץ לי לראש, לאור הכרות עם ההיסטוריה התקשורתית של ה-DEA והשימוש בה לקידום האינטרסים הארגוניים, הוא שצריך להתייחס לכתבה בתוך הקונטקסט של התגבשות הממשל החדש בבית הלבן. ממשל טראמפ, לפחות הצהרתית, שם את אירן בראש מעיניו ונראה כמי שנחוש, לפחות ברטוריקה, לרדוף אחרי אירן. עבור ה-DEA ושאר גורמים בממשל הפדרלי שעסקו בתוכניות כמו "קסנדרה" זו הזדמנות מעולה להחזיר את המשאבים האבודים ואת המעמד שאיבדו תחת ממשל אובמה. כדי להבין מדוע, צריך לחזור אחורה ולהבין לרגע איך התייחס ממשל אובמה ככלל לשאלת המאבק בסמים בזירה הבין לאומית.

אובמה והמלחמה בסמים

בניגוד לממשל בוש הבן שהפך את המלחמה בסמים לחלק מהמלחמה בטרור והחזיר את המונח "נרקו-טרוריזם" לטרמינולוגיה שבתפיסת הממשל, הגישה של ממשל אובמה למונח הייתה מלכתחילה של רצון לניתוק הקשר המוגזם, לתפיסתם, בין המאבק בטרור והמאבק בסמים. התוצאה הייתה התמקדות של המלחמה בסמים בתקופת אובמה בשני היבטים מרכזיים בזירה הבין לאומית. האחד, מיקוד כמעט מוחלט במקסיקו ונסיון לייצוב בעיית הסמים והאילמות בה ושנית, התמקדות בחיזוק הגנת הגבול הדרומי בים באוויר וביבשה (כן, אני יודע שזה נשמע טראמפ לגמרי). השיקול המרכזי של הממשל במיקוד הפעילות הבין לאומית במאבק בסמים, היה כמו בכלל אסטרטגיית הממשל, מתוך רצון להעביר את המשקל במדיניות הסמים האמריקאית לביצוע רפורמות פנימיות בכל הנוגע למאבק בביקוש וטיפול באמצעות שיקום ומניעה.

מה הייתה התוצאה? קיצוץ מסוים בתקצוב הפעילויות הבין לאומיות בנושא, כמו בכל תחומי מדיניות החוץ האמריקאית, ותיעדוף הנושאים אותם שם הממשל בסדר חשיבות. זה מה שהוביל את הממשל להפסיק השקעת מיליארדים בהדברת פרג באפגניסטן ומעבר למדיניות שבוססה באופן ניכר על מודיעין ומאבק בראשי הקרטלים המקומיים, דבר שהוביל לקרע חמור עם הרוסים, זה מה שהביא לצמצום הלחץ על קולומביה לבצע מאמצי הדברה רחבים ופתח פתח לקידום יוזמת השלום הקולומביאנית. יוותר מכל בתחום, עמדה מקסיקו בראש תמונת האיומים של אובמה.

השינויים בתקצוב מדיניות הסמים בתקופת אובמה (עוד לוחות מתישים בסוף הפוסט…)

2016-12-30 (1)

כך שאם נחזור ונבחן את הקו הקונספירטיבי שהכתבה התוותה ונשתמש בו בעצמנו, לא אתפלא אם הכתבה נדחפה על ידי גורמים בארגון לקראת מאבקי התקציב של סוף השנה. על רקע הפגיעה במעמד הסוכנות בימי אובמה וההגבלות התקציביות שנגזרו מכך, יתכן והארגון מזהה גם בממשל טראמפ חוסר נכונות לחזור ולממן אותו, כפי שממנו ממשלים בעבר, או באפשרות אחרת, מזהה את המיקוד של הממשל באירן ובטרור האיסלמי כקרדום לחזור ולחצוב באמצעותו משאבים ולהחזיר לעצמו מעמד מרכזי בלב קומפלקס הביטחון הלאומי.

מעבר להשערות הנגד שהצגתי עד כה, המבוססות על ראייה שלמה של מדיניות המלחמה בסמים של ממשל אובמה, סיבה נוספת בגללה אני מתקשה לקבל את הטענות בכתבה, היא ההתעלמות בה מהקונטקסט הפוליטי של התקופה בה היא עוסקת. ניקח למשל את הטענה שהממשל חיסל את האופרציה של "מבצע קסנדרה" רגע לפני פיצוח רשת גדולה של הברחות סמים של החיזבאללה. זה טיעון מאוד מקומם החוזר על עצמו בהבלטה בכתבה מספר פעמים, אבל לי זה נשמע בעיקר כגוזמא רצינית. בחלוקת התפקידים בארה"ב, הממשל קובע מדיניות, מתקצב אותה ומפקח עליה. מה שהממשל לא יכול  לעשות, זה למנוע מסוכנויות פדרליות לאכוף את החוק. הוא יכול כמובן, כמו שנטען, להרעיב אותן תקציבית, אבל אם היו דברים בגו והיה חומר ראיות ממשי כבד משקל, הממשל היה מתקשה לעמוד מול דיווח עליו לוועדות בקונגרס, שרק חיפשו על מה לתקוע בזמנו את ממשל אובמה.

לכן זה מביאה אותי לסיבה המרכזית שאני נוטה לראות בכתבה, בעיקר שחרור כעס ותסכול מצד לשעברים מתוסכלים, שאיבדו ממעמדם ומשקלם בממשל הפדרלי. אם באמת היה משהו מכל זה, והכתבה עצמה מציינת שהדברים דווחו בשימועי וועדות עוד בזמן אמת, הרי שוועדות הקונגרס שנשלטו על ידי הרפובליקנים היו עטות על זה כמוצאות שלל רב ומכסחות את הממשל, כפי שעשו בשימועים לעסקת הגרעין. אבל הם לא עשו זאת. כאן למעשה נמצאה הבעיה האמתית של ה-DEA בכל הנוגע למעמדם ולהצדקת המשאבים ל"קסנדרה" ולמלחמה בסמים ככלל. ככול שהמלחמה בסמים והכישלון שלה נמשך לאורך השנים, הסוכנות איבדה את אהדת הקונגרס. עוד לפני "קסנדרה" ובלי בהכרח קשר אליה.

לאורך תקופת ממשל אובמה, בעיקר ככל שהממשל יצר הפרדה בין המלחמה בטרור והמלחמה בסמים, הלכה והתרופפה התמיכה המסורתית של הקונגרס במלחמה בסמים, כולל מצד  רפובליקנים. עייפות ממלחמות ככלל, עייפות מתקציבים בלתי נגמרים שלא מייצרים הצלחות ושינויים חברתיים ופוליטיים מבית בכל הנוגע לבעיית הכליאה, אכיפת החוק הדרקונית ואפילו בשל שינוי היחס למריחואנה, הביאו חברי קונגרס רבים, בהם רפובליקנים כראנד פול ואחרים מהצד הליברטריאני, להצר את צעדי הסוכנות ולמנוע ממנה משאבים ותמיכה. מציאות זו לצד שערוריות קודמות של הסוכנות, כמו המחדל בפרשת ANVIL  בהונדורס, דחקו את הסוכנות מהמעמד שקנתה לה בימי בוש.

מי ומה חיסל את "מבצע קסנדרה"?

אז מה ומי באמת חיסל את קסנדרה? סביר להניח שהמבצע פשוט נגדע בשל שיקולים של סדרי עדיפויות ומשאבים. הממשל התמקד בגבול הדרומי ובמאבק בקרטלים במקסיקו שהיו במוקד תפיסת המלחמה בסמים שלו. מאמצים אחרים היו בקולומביה ומרכז אמריקה. מעצם טבע קיצוצי הממשל, פעולות אחרות קיבלו סדר עדיפות משני. הממשל ידע על ערוץ ההברחות המערב אפריקאי, אבל זה ערוץ שפנה בעיקר לאירופה. בכל הנוגע למערב אפריקה, מה שבאמת הטריד את הממשל שם, היתה התגברות הפעילות הגיהאדיסטית של בוקו חארם ואפשרות התחזקות אל-קאעידה ויורשיו. לכן אם כבר המלחמה בסמים נדחקה לצד משיקולים אסטרטגיים "וקסנדרה" בוטלה משיקולים זרים, סביר להניח שזה היה בשל רצון לשמור על נכסים מודיעיניים של ה-CIA ופחות מתוך רצון לרצות את האירנים סביב עסקת הגרעין. שיקול כזה גם לא באמת יפתיע איש, כי זה לא קרה בפעם הראשונה בהיסטוריה של המלחמה בסמים.

האם חיזבאללה הוא תמנון הסמים שהכתבה מתארת? 

נקודה נוספת העולה בכתבה שראוי להתייחס אליה בהקשר הישראלי, היא אגדת הדומיננטיות של חיזבאללה בשוק הסמים העולמי. הכתבה מתארת את חיזבאללה כיורשים של אל צ'אפו גוזמן או של פאבלו אסקובר. חיזבאללה מתואר כארגון משמעותי לסחר הסמים העולמי כמעט כמו הקרטלים המקסיקניים. עכשיו, לא שאני מזלזל בחשיבות המאבק בחיזבאללה בתחום, אבל המתואר בכתבה מוגזם ונועד בעיקר לצבוע את הטענות בכתבה בצבעי מחדל מזעזעים וככה להעניק להן יותר משקל עקב העדר עובדות ממשיות בכתבה. למשל, אחת הטענות בכתבה הייתה שהממשל סרב להגדיר את חיזבאללה ארגון פשיעה טראנס-לאומי משמעותי (Transnational Crime Organization) כפי שמוגדרים חלק מהקרטלים המקסיקניים. בשל סירוב זה, נטען בכתבה, נמנעו מהסוכנות וממבצע "קסנדרה" תקצוב מיוחד וחקיקות מיוחדות הנגזרות מהגדרה זו.

להבנתי, הממשל לא הכליל את חיזבאללה תחת הגדרה זו פשוט כי לא הייתה לו סיבה. נסתכל  על הנתונים ונראה עד כמה משמעותי חיזבאללה לסחר הסמים העולמי. אם הערכות כמו אלו שנזרקו בתקשורת הישראלית מדברות על תקציב שנתי של כמיליארד דולר למימון חיזבאללה, שמתוכו 30% מממומן מפעילות בלתי חוקית פלילית, הרי שהנתונים די מקעקעים את הדימוי של חיזבאללה כארגון פשיעה טראנס לאומי דומיננטי. גם אם כל 30 האחוז של התקציב הם מסחר בסמים, וגם אם מדובר ב-50% מהתקציב, הרי שבתוך תעשיית הסמים העולמית שמוערכת בטווח שסביב כחצי טריליון דולר בשנה (100 מיליארד לפה ולשם), מדובר בטיפה בים. גם בהקשר האמריקאי זו טיפה בים. אם שוק הסמים האמריקאי לבדו מגלגל כמאה מיליארד דולר בשנה, הרי מדובר בטיפה בים. מבט כזה שם את חיזבאללה כארגון שולי בתעשיית הסמים העולמית.

הדבר מביא אותי לסיבה נוספת לפקפק בתואר שהודבק לחיזבאללה בכתבה, כסוג של דמון סמים העולמי שנתנו לו לברוח מבין הידיים. את הממשל האמריקאי, בימי אובמה לפחות, חיזבאללה כארגון סחר בסמים לא עניין בעיקר בגלל שבפועל הנוכחות של חיזבאללה בשוק האמריקאי הייתה שולית עד זניחה. ההסבר לכך קשור למאפיינים הבסיסיים של מבנה תעשיית הסמים העולמית. אם נחלק בפשטות את שרשרת התעשייה לגורמי ייצור, שינוע והפצה, הרי שחיזבאללה אינו שולט באף אחד מהם ואין לו באף אחד מהם יתרונות יחסיים, אל מול שחקנים אחרים בתחום. ראשית, חיזבאללה לא שולט במוקדי ייצור משמעותיים, למרות הטענות לגידול אופיום וייצור הרואין בבקאעה הלבנונית, השפעתו זניחה מול שחקנים ממרכז אסיה, דרום מזרח אסיה ואמריקה הלטינית. בכל הנוגע לשינוע והפצה, הקרטלים המקסיקנים הקולומביאניים וארגונים אחרים, לא צריכים עוד גורם בשרשרת שיגזור עליהם קופון ויצמצם להם את הרווחים. נכון, יש מעורבות של חיזבאללה בהעברת קוקאין לאירופה דרך מערב אפריקה, אך זו פעילות זניחה מול הפעילות של הקרטלים והארגונים הדרום והמרכז אמריקאים בתחום. לחיזבאללה בפשטות, אין משקל כבד בשרשרת תעשייה הסמים העולמית. במה כן יש להם יתרון? בתשתיות הלבנת הון ותמיכה פיננסית שמעוגנת בתפוצת השיעית ברחבי העולם, בדגש על אפריקה ואמריקה הלטינית. רוב המקרים שכן חשפו פעילות סחר בסמים מסונפת לחיזבאללה, הראו בעיקר את המרכזיות שלהם בשינוע סכומי כסף גדולים דרך מנגנוני הלבנת הון.

התשתיות הללו, יותר מהפעילות הפיזית של ייצור והברחת סמים, מאוד מעניינת את ארגוני המודיעין המערבי. התלבשות על תשתית פיננסית ותשתית הלבנת הון, יכולה להוביל ארגון מודיעין להרבה יותר מידע מאשר תפיסת עוד משלוח קוקאין, או עוד מעבדת זיקוק הרואין. כך שאם מישהו מחפש סיבה קונספירטיבית לביטול מבצע "קסנדרה" מעבר לאלו שמניתי קודם, רצוי שיפנה את הזרקור ל-CIA או לגופי ביון מערביים אחרים, שייתכן ולא אהבו את האפשרות "שקסנדרה" ומעריציה הנלהבים ב-DEA, יחסלו להם נכסים מודיעיניים שאפשרו להם מעקב על חיזבאללה וכנראה אירן. לכן אם נמשיך בקו הקונספירטיבי, אפשר לשער שדווקא גופים אלו, הם שפעלו בממשל להגן על נכסים מודיעיניים אלו, לא בהכרח כדי לרצות את אירן, אלא כדי להאבק בה ובשלוחיה. שכן בסוף צריך לזכור, בחיים הכול הוא שאלה של סדרי עדיפויות.

 

 

עדכון:

רז צימט ואלון פנקס הפנו אותי בטוויטר לשני שרשורים, של אנשים שמחזקים את הנופך הקונספירטיבי של הכתבה ומערערים אף יותר את אמינותה. אז ראשית תודה, והנה השרשורים:

אדם קאהן מפרק את הרקע של האנשים שמאחורי הכתבה. מסתבר ששני דוברים מרכזיים בכתבה, קתרין באוור ודיוויד אשר, עובדים/נמנים עם גופי מחקר פרו ימניים, נאו-שמרנים בטיבם משורשרים לאייפ"ק, שכבר שנים מנסים לקדם את הנרטיב של הכתבה. העדר הגילוי הנאות של עובדות אלו על האוריינטציה הפוליטית שלהם ונסיון להציג אותם כרק "אנליסטים וסוכנים שפרשו" פשוט מקעקע אף יותר את הכתבה.

בריאן אוטול רומז בשרשור משלו שהסיבה הפשוטה לפרוק המבצע הייתה העדר מודיעין. הוא מחזק את הטענה שבוויכוח בין האנליסטים לא הייתה לדוברים רוב ואל מול הנתונים והעובדות, פשוט לא הייתה כנראה סיבה להמשך המבצע. מאחר והוא מרמז לרקע העבודה שלו כאנליסט ב-CIA, אפשר להניח שהרמז הוא יותר מעבה.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “מי ומה הרג את "קסנדרה"

  1. יופי של כתיבה. מאוד מעניין.
    יש לי תהיה בנושא חיזבאללה, אולי המשקל שהארגון מקבל לא תלויה בהיקף הסחר כרגע, אלא מהחשש שהם הגוף שירש את כל העסקים המפוקפקים שדעאש כבר בנו להם תשתית. ואם זה המקרה, יש פה פוטנציאל עסקי שבאמת יציב אותם בסדרי הגודל של הקולומביאנים.

    Liked by 1 person

    • דאע"ש עוסקים/עסקו בסחר בסמים נכון, אבל מדובר בשוליים של שוק הסמים העולמי. בעיקר סחר בכדורים כמו קפטוגן, שמאוד פופולריים בעולם הערבי ופה ושם גם קצת בסמים אחרים. חיזבאללה גם עוסק בייצור וסחר פה ושם לפי דיווחים, אבל שוב, אין לו איזה יתרון מיוחד בשרשרת הסחר העולמית. הוא לא שולט על מוקדי ייצור מיוחדים (הבקאעה להרואין/חשיש איבדה את זוהרה מהעבר), הוא לא שולט בנקודות שינוע מרכזיות בנתיבי הסחר לשווקי היעד המרכזיים ובשווקים האלו (ארה"ב/אירופה) הפעילים שלו תחת מעקב ולכן הוספת פעילות שעשויה לגלות את החתימה שלהם סותרת את הרציונל של הארגון להמנע מלעורר תשומת לב. כך שמעבר לזה שאין באמת פעילות עסקית משמעותית לרשת, אין להם את היתרונות "העסקיים" בשוק כדי לפתח את זה למשהו משמעותי, במובן של להתחרות בסדרי הגודל של הקולומביאנים/מקסיקנים או אפילו כנופיות ארופאיות או מזרח אסיאתיות.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s